בכי הוא שפה: איך להקשיב ואיך להגיב

בכי הוא הדרך של התינוק לתקשר. הוא לא יודע להגיד במילים מה מפריע לו, ולכן הוא בוכה. בכי הוא גם פורקן – הוא עוזר לשחרר ולהירגע. המטרה היא לא להשתיק את הבכי, אלא להבין אותו ולתת לו את המענה הנכון.

שלושה סוגי בכי

• בכי קריאה: מתחיל חלש ומתגבר לאט. התינוק קורא לכם.
• בכי תלונה: מתחיל חלש ומתגבר, נשמע קצת כמו יללה. התינוק לא מרוצה ממשהו.
• בכי מצוקה: חד ומקפיץ, עולה ויורד כמו סירנה. בבכי כזה ניגשים מיד.

למה לא "לתת לו לבכות"

שיטות שבהן משאירים את התינוק לבכות עד שיירדם מלמדות אותו בעיקר שאף אחד לא יבוא. הוא אולי יפסיק לבכות, אבל במחיר של פגיעה באמון – במיוחד בשלב של חרדת נטישה. ילדים שהבכי שלהם לא מקבל מענה עלולים למצוא דרכים אחרות לפרוק, כמו התקפי זעם וקושי בוויסות רגשי.

סדר פעולות למענה

• עצרו והקשיבו. איזה בכי זה? בבכי מצוקה ניגשים מיד.
• בכל בכי אחר, חכו רגע. זה נותן לילד הזדמנות להירגע בעצמו.
• השתמשו בקול שלכם מרחוק: "אני כאן, אני שומעת אותך".
• לא עוזר? התקרבו והמשיכו לדבר מקרוב, כך שהוא יראה אתכם.
• אחר כך מגע: יד מונחת, ליטוף.
• ורק אם צריך – הרימו, הרגיעו והחזירו למיטה.

המטרה של סדר הפעולות היא להרגיע, לא להרדים. אל תחכו לבכי היסטרי כדי לעזור – אין טעם להגיע למצב כזה ורק אז להרגיע.

עקביות

כשהמענה שלכם צפוי ודומה בכל פעם, הילד לומד שאפשר לסמוך עליכם, ופחות חרד. העקביות הזו חשובה במיוחד בתקופה של שינוי.